על פרויקטים ושאר ירקות

משיטוט שטותי בשפע הזמן שבתקופת ההסגר בחומרים ישנים, מצאתי קטע קטן שכתבתי לפני שלוש שנים על פרויקטים בטיפוס ובהובלה. הקטע נכתב זאת לאור תקופה נחמדה שבה יצא לי אז להוביל הרבה ואפילו לשחק על כמה פרויקטים, ומחלקם להפרד עם חיוך.

הקטע שנכתב על ידי רועי של לפני שלוש שנים עבר שיפוץ קל על ידי רועי של היום, והנה הוא לפניכם...

"

צעד ראשון לקראת טיפוס פרויקט שנמצא בגבול היכולת שלך יהיה כמובן הבנת צעדיו בנפרד, הכרת ההקלפות, זיהוי של החלקים הקלים והקשים במסלול ואחרי מספר עליות גם מציאת מנוחות יעילות על המסלול. התהליך הזה יקרה לאחר מספר עליות ראשונות על המסלול, בו תגיע ההכרה בעצם המסלול כפרויקט ותחילת ההכרות העמוקה איתו.

הבנת הצעדים בנפרד אינה מספיקה לחיבור פרויקט שנמצא בגבול היכולת, כלי מעולה (לפחות עבורי) להבנה מעמיקה יותר של המסלול הוא שימוש ב-Beta Maps, כלומר ציור של המסלול כולו (אחיזות, שיפועים, הקלפות) הכולל גם הערות כתובות המפרטות מנוחות, צעדים קשים, אזורים מפמפמים (ולאיזה יד?), צעדים קשים, איזו יד מקליפה כל ראנר, מאיזה כיוון? וכו'. המפה הזו עוזרת לויזואליזציה ברמה גבוהה ומדויקת של המסלול, והן ללמידה והבנת המסלול לעומק. כמו עם אנשים, ככל שההכרות טובה יותר כך נלמד יותר [קלאסי רועי של לפני שלוש שנים].

בהמשך יתווספו הערות נוספות, וכך ניתן יהיה לטפס את המסלול ביעילות (לדוגמא, ניתן יהיה להבין שקרוקס שדורש כוח משמעותי מיד שמאל ובו אני נופל באופן קבוע בגלל שהיא מפומפמת ידרוש ככל הנראה שאקליפ את הראנרים שלפניו בעזרת יד שמאל כך שתנוח טוב יותר לקראתו, או שבמנוחה שלפניו יד שמאל תהיה האחרונה לנוח).

אחרי הבנה מעמיקה של המסלול לעבר נסיונות הסגירה נדרשת הכנה פיזית ומנטלית ספציפית יותר...

הפיזית כוללת שיפור החולשות שמתבטאות בפרויקט, בין אם מדובר ברכיבי כושר ספציפי כגון שיפור הסיבולת באימונים פונקציונאלים עבור אותו המסלול.שיפור יכולת פיזית לצעד ספציפי שניתן לדמות בבולדר, או בחידוד טכניקה שדרושה במסלול כמו פוקוס על נשימה נכונה או דיוק בזמן הטיפוס.

אגב, שינה ותזונה נכונה יעזרו להתקדם לקראת סגירת הפרויקט...

הכנה מנטלית יכולה לכלול בניית רוטינת חימום קבועה, כזו שתכניס אותך ל-Mind Set הנכון לקראת סגירת הפרויקט בכל עליה באופן קבוע, קריאת "מפת הבטא" בכל יום ולפני עליות, וויזואליזציה של המסלול בצורה כמה שיותר מדויקת (אותו ריקוד מקסים שמטפסים רוקדים לפני עלייה על מסלולים) חשוב גם לדעת לקבל סיפוק מהתקדמות קטנה ככל שתהיה על הפרויקט, כדי לא לאבד מוטיבציה. בין אם מדובר ב-High Point חדש, או אפילו רק הגעה לאותה הנקודה אבל קצת פחות מפומפם.

השלב האחרון, סגירת המסלול לרוב ירגיש כנראה קל יחסית לנסיונות קודמים. לשם מכוונים, אל אותו Flow, זרימה אולטימטיבית בה אתה מרגיש כאילו כל צעד קורה באוטומט, ואתה חלק מהמסלול, הראש לא חושב, והגוף? הגוף פשוט עושה.

הכל ירגיש ויראה קצת יותר Effortless, גם אם קשה - אם זה הגיוני.. וזהו - אתה למעלה.

אז.. אחרי שנגמרת אותה אופריה מסממת וממכרת לאור סגירת הפרויקט, אחרי שנעבור את חמשת שלבי האבל של קובלר-רוס [קלאסי רועי של היום] על האבדן והריקנות שהפרויקט משאיר בנו - השלב הבא יהיה למצוא פרויקט חדש ולחזור להתחלה, שהיא בעצם רק המשך :)

"